• נועה פרבר

Brexit is coming … נקודות למחשבה למנהלי משאבי אנוש בעקבות אישור ההסכם בפרלמנט האירופאי

Updated: Jun 8, 2019


נכון להבוקר ( 25.11 ) חתמו נציגי 27 מדינות האיחוד האירופאי על אישור מסמך הפרישה של אנגליה מהאיחוד. המסמך בן 599 העמודים, מסכם 20 חודשים של משא ומתן , ואת שיאו של התהליך שהתחיל ביוני 2016 עם הצבעת משאל העם באנגליה על יציאה מהאיחוד.

לסיקור החדשותי של הברקסיט ראו כאן.

ההסכם שנחתם הוא בעצם מסמך ה"גירושין" בין אנגליה והאיחוד האירופאי ומפרט סוגיות משפטיות מורכבות כגון חופש התנועה, חברות בשוק המשותף , הגבול בצפון אירלנד, זכויות דייג ועוד. תילי תילים של פרשנויות נכתבו כבר ועוד ייכתבו על ההסכם, שעיקריו עדיין לא נחשפו לציבור ועל ההשלכות שלו על אנגליה ועל האיחוד האירופאי. ההסכם עדיין דורש אישור של הפרלמנט הבריטי כדי להכנס לתוקף. אבל גם אם לא יאושר, במרץ 2019 תפוג תקופת המשא ומתן הרישמית בין אנגליה לאיחוד. התרחיש הגרוע ביותר הוא סיומה של תקופת המשא ומתן ללא הסכם מסודר- דבר שיכול ליצור אי וודאות כללית ואפילו סוג של כאוס- בהינתן כי נושאים יום-יומיים כמו זכויות שהייה וכניסה לאנגליה, ומעבר סחורות עלולים להיות לא מוסדרים. שאיפת שני הצדדים- הפרלמנט של האיחוד האירופאי וגם של תרזה מאי ( ראש ממשלת אנגליה) היא כן להגיע לאישור ההסכם. לאחר אישור ההסכם, צפויות שנתיים של "מעבר" בהן יוטמעו הנהלים וההסדרים החדשים.

להסבר על התהליך והצעדים הבאים ראו כאן בסיקור של ה- BBC

כאמור, 599 העמודים עדין לא נחשפו , ובחודשים הקרובים צפויים מאמרים, פרשנויות והנחיות לרוב, שינסו להכין את המשק באנגליה למעבר. אבל, כדאי למנהלי משאבי אנוש שיש להם עובדים באנגליה ( ובאירופה) ולמגייסים באנגליה להתחיל לחשוב על "היום שאחרי" ולהיערך ברמה הבסיסית לעתיד לבוא.

4 נושאים שכדאי לחשוב עליהם כבר עכשיו לקראת הברקסיט -

  1. היכונו לשאלות- קביעת מדיניות ותיקשורת עם עובדים- ביוני 2016, ביום שאחרי הצבעת משאל העם באנגליה על היציאה מהאיחוד, הגיעו למשרד מספר גבוה של עובדים בעלי אזרחות אירופאית העובדים באנגליה, שביקשו לדעת מה תהיה מדיניות החברה לקראת הבאות. אני מניחה שהתגובה בחודשים הקרובים תהיה דומה. כדאי לשבת ולגבש מדיניות בסיסית שתתן מענה לעובדים אלו- לדוגמה להחליט באילו מיקרים החברה תתמוך בעובד בספונסרשיפ לויזה במידת הצורך, או תממן מעבר חזרה למדינת המקור במידה ולא ירצה להשאר באופן קבוע באנגליה. האם החלטה של עובד לחזור למדינת המקור בעקבות היציאה מהאיחוד תשפיע על תפקידו ועוד. גם אמירה כי אתם בודקים את הנושא היא חשובה ויכולה להפחית חרדה וחוסר וודאות. חושב להבין שהלך הרוחות בקרב אזרחי האיחוד באנגליה הוא רגיש סביב הנושא ותהיה ציפייה של העובדים שמשאבי אנוש יהיו מודעים להשלכות עליהם.

  2. מיפוי העובדים שיושפעו מהתהליך- שתי סוגי האוכלוסיות שיכולות להיות מושפעות הן של עובדים אזרחי האיחוד שגרים באנגליה, ואנגלים שמתגוררים במדינות האיחוד. עבור שתי האוכלוסיות האלו , סביר להניח שעד כה לא שמרתם תיעוד מסודר של מסמכי הויזה שלהם ( פשוט מכיוון שלא היה צורך בכך). ייתכן גם שאתם כלל לא מודעים לסוג האזרחות של עובדים אלו , מכיוון שעד כה לא נדרשתם למעקב ותיעוד שלהם. כדאי להתחיל ולמפות את העובדים האלו, ולהתחיל לאסוף את התיעוד שכניראה תדרשו לו. בהתאם למיפוי תוכלו לבנות תמונה מלאה, שתעזור לכם להבין את מצב אישורי העבודה. לדוגמה- עובד שהינו אזרח האיחוד המתגורר באנגליה מעל חמש שנים, יכול להגיש בקשה לתושבות קבע, לעומתו עובד אזרח האיחוד שעתיד להגיע לאנגליה בחודשים הקרובים ייתכן וייפול תחת קטגוריה אחרת. אתר מחלקת ההגירה של אנגליה, הוא מקור מידע טוב לגביי נושא הויזות השונות והתהליכים הנדרשים- GOV.UK

  3. היכונו לעיכובים- במידה ויש לכם עובדים שנמצאים כרגע בתהליך ויזה לאנגליה, או שעתידים להגיש בקשה בחודשים הקרובים, ההנחה שלי היא המחלקת ההגירה של אנגליה, תהיה עמוסה מאוד- דבר שיגרור עיכובים בבקשות ותהליכים מתמשכים. בעיתונות באנגליה כבר נמתחה ביקורת על תפקוד מחלקת ההגירה והמוכנות שלה למהלך. מתוך הכתבות האלו ניראה כי לא הוקצו מספיק משאבים, ולכן קחו בחשבון תהליכי ויזה ארוכים יותר.

  4. ברמה האסטרטגית- חשיבה על ההשפעה על ה- talent pool- כניראה שהברקסיט יגביל או יקשה של הבאת טאלנט מאירופה ללונדון, אם בגלל הרתעות של מועמדים מרילוקשיין, או בגלל ההגבלות על ההגירה. מצד שני תרזה מאי חזרה והבטיחה תהליכי הגירה מבוססי טאלנט שיאפשרו להביא את כוח העבודה הטוב ביותר. ייתכן ששינוי המדיניות יביא למודל דמוי אירלנד או קנדה שמבוסס על כישורים נדרשים, מה שיקל על השגת ויזות לכוח אדם מקצועי ואולי גם על ויזות לישראלים. ניראה כי השנתיים הקרובות עד שחוסר הוודאות יצטמצם, רילוקשיין לאנגליה יייתכן ויהיה בעייתי יותר וההעדפה של אזרחי האיחוד תהיה לעבור להאבים טכנולוגיים אחרים במדינות ששייכות לאיחוד כמו דבלין או מדריד ( כדאי לשים לב למדריד שהולכת וצוברת תחזיות כהאב הטכנולוגי הבא- ולראות את הבחירה של נטפליקס להקים משרדים שם). ייתכן גם שתצטרכו להתמודד עם עובדים אזרחי האיחוד שנמצאים כרגע באנגליה ויחליטו לחזור למדינת המקור שלהם או יבקשו לעבור ללוקיישן אחר בגלל חוסר הוודאות. התהליכים האלו ייתכן וישפיעו על ההחלטות שלכם בפתיחת משרות או העברת פעילות לאנגליה או ממנה.


#BREXIT #אנגליה #גיוסבאירופה

CONTACT ME

  • LinkedIn - Black Circle
  • Twitter - Black Circle

copyrights @Noaferber 2018-2019, ALL RIGHTS RESERVED