• נועה פרבר

Brexit, assessment and the gig economy גיוס בממלכה- חלק 2



בחלק הזה בחרתי להתמקד בשלושה נושאים שמשפיעים על תהליכי הגיוס באנגליה-

נתחיל מכמה מילים על הברקסיט-

ביוני 2016 הלכתי לישון לצלילי ספירת הקולות בטלווזיה שמבשרים על הישארות בריטניה באיחוד וקמתי בבוקר לתוצאות הפוכות. קשה לתאר את הרעידת האדמה שההצבעה גרמה לה- ברמה החברתית והכלכלית. מאז עברו כמעט שנתיים וגלגלי הברקסיט עדיין מתגלגלים לאט. היציאה של האנגליה מהאיחוד האירופאי תתרחש כניראה במרץ 2019, אבל מה בדיוק יקרה מבחינת השוק המאוחד, חופש התנועה של אזרחי האיחוד וכדומה- עדיין לא ברור, והדעות על ההשפעות של הברקסיט על הכלכלה הבריטית חלוקות.

כמה מחשבות שלי על הנושא- בגל ההדף הראשון, ראינו נסיגה של מועמדים מאירופה ששקלו הצעות באנגליה, וחלקם החליטו על כיוונים אחרים של תעסוקה בשל חוסר הוודאות. כרגע עדיין קשה יותר מבעבר למשוך מועמדים אירופאים לרילוקשיין לאנגליה, מוזמנים לקרוא בקישור הבא של ירידה של מספר מהגרי העבודה לאנגליה מהאיחוד האירופאי- כאן

צימצום משרדים באנגליה/ העברת עבודה למדינות אחרות- מקריאה במדורי הכלכלה אפשר לראות שישנן חברות שבעקבות הברקסיט מעבירות עובדים אל תוך היבשת, או מצמצמות פעילות באנגליה. התחום הפיננסי הוא המוביל, אבל בעקבותיו ישנן חברות נוספות. המרוויחה העיקרית היא כניראה גרמניה, אבל לדעתי גם דבלין הרוויחה בגדול. כמו כן, חברות ששקלו להעביר/ לפתוח משרדים בלונדון, לאחר ההכרזה על הברקסיט לקחו צעד אחורה, מחשש להגבלות שאחרי הברקסיט.

דוגמאות-

גולדמן סאקס- העברה של משרדים - כאן

סוויס בנק- כאן

יוניליבר- כאן

האם פרנקפורט היא המרוויחה בתחום הפיננסי?- כאן

ניתוח מעניין על ההשפעות בתעשיות השונות ניתן למצוא- כאן

מה זה אומר לגבינו בתהליכי גיוס- הההשפעה העיקרית בעיני היא כרגע על היכולת למשוך מועמדים איכותיים מאירופה בעלי כישורים ספציפיים, שפעם היו רואים באנגליה יעד מועדף לרילוקיישן. חלקם בגלל חוסר הוודאות מהסס לעשות את הצעד. משתנה נוסף- הירידה של הפאונד, הוזילה לתקופת הזמן הזו את עלות ההעסקה באנגליה, אבל הפאונד עוד יכול לחזור ולהתחזק ולכן ייתכן שעלות ההעסקה תשתנה שוב, ואנגליה עדיין לא נחשבת למדינה "זולה" מבחינת העסקה. מעבר לכך אין ספק שיהיה מעניין וצריך להמתין ולעקוב על ההשפעות הכלכליות ועיסקיות, אחרי שינוסחו ויסוכמו ההסכמים לעזיבה של האיחוד(שנמצאים בנתיים בחבלי לידה קשים).

קונטרקטור מול עובד קבוע-

שוק הקונטרקטורים באנגליה הוא שוק פורח, הסיבה העיקרית- יחסית קל להיות כאן עצמאי, הנהלים לפתיחת חברה לא מאוד מסובכים ואם יש לך רואה חשבון טוב, אתה יכול להרוויח בנטו יותר מאשר אם היית עובד בחברה, כעובד מן המניין. מתווספת לזה הפופולאריות ההולכת וגדלה של גמישות בתנאי העסקה ובצורות העסקה, מה שאנחנו מכירים כ – gig economy . בעקבות המגמות האלו, אנחנו פוגשים יותר מועמדים שמחפשים משרות שיאפשרו צורת העסקה גמישה ופרויקטאלית. ישנם איזורי גיאוגרפיים / פרופילים מסויימים בתחום ההייטק באנגליה בהם כדאי מראש לבחון לגייס בצורת העסקה כזו, כי הגיוס יהיה לפעמים יותר מהיר ופשוט. לכן, במיקרים בהם אתם מתקשים למצוא מועמדים מתאימים, הפיכה של המשרה למשרת קונטרקטורינג ייתכן ותביא מועמדים שלא פנו בעבר להגיש מועמדות.

אז איך יודעים? יש כאן עניין של ניסוי וטעייה, מניסיוני האישי ככל שמתרחקים מלונדון, הפופולאריות של האופציה הזו עולה בקרב אנשי מקצוע בתחום ההייטק, ואנשים אימצו את העבודה על בסיס פרויקטאלי, כדרך להשיג גמישות ושכר גבוה.

בשורה תחתונה- אם אתם מגייסים מחוץ ללונדון ומתקשים למצוא מועמדים מתאימים- שווה לשקול לנסות להעביר את המשרה לתנאי קונטרקטינג ולראות מה קורה.

מבחנים והערכה-

בהשוואה למקובל בישראל, המצב כאן מעט שונה. מקובל לעשות מבחנים- מסוג כישורים ואישיות אבל לא לכל התפקידים. מהניסיון שלי מקובל יותר לבצע מבחנים לתפקידים התחלתיים בחברה, או כחלק מתהליך פיתוח ניהולי . ישנן חברות שנותנות ייעוץ לגביי מבחנים או שמוכרות כלי אבחון מסוגים שונים, אבל לא נתקלתי במכוני מיון או בנוהג לשלוח לימי מיון בחברה חיצונית. מבחנים טכניים גם הם מקובלים, וגם בקשה ממועמד לבצע משימה מקצועית לפני הראיון או במהלכו.

כדאי לדעת שלפי אגודת הפסיכולוגים הבריטית, בשביל להעביר מבחנים בתוך החברה, יש צורך שאחד מהעובדים במחלקת משאבי אנוש/ גיוס יהיה מוסמך להעברת המבחנים.

בכלל תרבותית, באנגליה נושא ההסמכות/ תעודות הוא משמעותי וכמעט לכל דבר תהיה הסמכה ותעודה מסודרת. אני לא בטוחה שבכל החברות שמשתמשות במבחנים יש מישהו עם הסמכה מסודרת. אבל צריך לקחת בחשבון שמועמד יכול לבקש ולהבין מי בחברה הוא "מורשה" להעברת המבחנים.

אני עשיתי את ההסמכה להעברת מבחנים בשנה הראשונה שלי באנגליה, צריך לציין שלא ניתקלתי מאז במישהו שדרש לראות את ההסמכה שלי, אבל חלק מהקורס מתמקד בנושא ההתאמה של מבחנים לצרכים מיוחדים, נתינת פידבק והגנת מידע. ומכיוון שהדברים שונים מישראל, המידע הזה הוא בהחלט רלוונטי ורצוי לדעת אותו.

מועמדים יכולים לבקש לראות את תוצאות המבחנים שלהם, ומומלץ לספק להם פידבק מובנה אם בקשה כזו עולה. בעקבות התקינה החדשה של ה- GDPR, הנושא של חשיפת תוצאות (מבחנים/ ראיון) שהוא חלק מהתקנות האלו עולה למודעות, וייתכן וניראה יותר בקשות מצד מועמדים לראות את תוצאות המבחנים והמידע שנאסף עליהם. כמו שאתם כבר יודעים, בעקבות התקנות החדשות, יהיה גם נטל גבוה של קנסות על חברות שלא יעמדו בדרישות האלו.

#אנגליה #לונדון #BREXIT #מבחנים

57 views

CONTACT ME

  • LinkedIn - Black Circle
  • Twitter - Black Circle

copyrights @Noaferber 2018-2019, ALL RIGHTS RESERVED